פסק-דין בתיק עת"מ 43002-07-11

1.         העותרת מבקשת להורות על ביטול קביעתה של המשיבה 2 כזוכה במכרז לרכישת משאיות,

מתקן דחס ומשאית מנוף, ולקבוע את העותרת כזוכה במכרז.

2.         לטענת העותרת:

א.      המשיבה 1 פרסמה מכרז לאספקת משאית ומתקן דחס המותקן עליה, ועל אף שהצעתה עמדה בתנאי המכרז והיתה זולה משמעותית מהצעת משיבה 2, נתקבלה הצעתה של משיבה 2, ונמסר לעותרת כי הוחלט לפסול את הצעתה בשל אי עמידה בדרישות המכרז, בלי לאפשר לה להשמיע את טענותיה ביחס לפסילת הצעתה.

ב.       הנימוק לפסילת הצעת העותרת היה כי משאית האיווקו שהוצעה על ידיה במכרז לא היתה שוות ערך למשאית הוולבו, כפי שנדרש בתנאי המכרז, עובדה שאינה נכונה, שכן בתנאי המכרז הטכני, בעוד שהמשאיות מסוג איבקו שהוצעה על ידי העותרת עמדה בדרישות המפרט הטכני.

ג.        הצעת העותרת היתה זולה באופן משמעותי מהצעת משיבה 2, ובנוסף להצעת משיבה 2 לא התווסף מע"מ, כפי שהיתה חייבת לציין כך שלאחר הוספת מע"מ היתה צריכה להיות הצעת העותרת זולה עוד יותר מהצעת המשיבה 2.

ד.       במסמכי המכרז אף לא צוין כי תינתן עדיפות לנתונים טכניים מסוימים על פני נתונים אחרים העומדים בתנאי המכרז, ולא יקבע ניקוד לשקלול התכונות.

ה.      המשיבה 1 פעלה בניגוד לכללי הצדק הטבעי בכך שפסלה את הצעת העותרת והעדיפה על פני את הצעת משיבה 2 בלי לאפשר למשיבה 2 להשמיע את טענותיה. כמו כן פעלה המשיבה 1 בחוסר תום לב והפליה בכך שהעדיפה את הצעת משיבה 2.

ו.        בנוסף לא איפשרה משיבה 1 לעותרת לעיין בהצעה הזוכה ובחוות דעת היועץ עליו הסתמכה.

היועץ עליו הסתמכה העותרת בהחלטה מיום 14.7.11.

ז.        היועץ של העותרת הינו שמאי רכב שלא פירט בחוות דעתו את כישוריו. בנסיבות הענין, היתה צריכה העותרת לקבל חוות דעת של מהנדס רכב או מהנדס מכונות שמתמצא בתחום של רכבי אשפה מהסוג שנדרש במכרז.

בנוסף, לא היה בחוות דעתו של היועץ כל נימוק לפסילת הצעת העותרת, לאור העובדה שנתוני המשאית שהוצעה על ידי העותרת דומים למשאית וולבו ואין ביתרונות שיש למשאית וולבו, בנוחות הנהיגה, איבזור הרכב, שירות תיקונים, אמינות וסחירות, לדברי היועץ, כדי לפסול את הצעת העותרת.

ח.   העתירה הוגשה ביום 25.7.00 ואליה נלוותה בקשה לצו ביניים המורה למשיבה 1 להימנע מחתימת הסכם או ממימוש הסכם, אם נחתם, עם משיבה 2.

      הבקשה לצו ביניים נדחתה בהחלטה מיום 14.7.11.

ט.      באשר לטענת משיבה 2, בדבר העדר ערבות בתוקף מיום 31.7.11 עד ליום 3.8.11, לא  

היה כל נתק בהארכת התוקף של הערבות, ותוקף הארכת הערבית היה ברציפות ללא כל נתק.

אין גם יסוד לטענת השיהוי.

ההודעה על פסילת ההצעה נמסרה לעותרת ביום 18.7.11, בעוד שההסכם עם משיבה 2 נחתם קודם לכן, ביום 13.7.11 והעותרת הגישה את העתירה 5 ימים לאחר שנמסרה לה ההודעה על פסילת הצעתה.

י.        אין יסוד לטענת משיב 2 בדבר אי עמידת העותרת בדרישות הנסיון, לאור נסיונה הרב